כל פעם שאני עושה הליכה לבד עם עצמי אני רואה חבורות של נערים בגינות יושבים ומדברים עושים צחוקים מצד זה מאוד מעצבן שאין לך למי לשתף דברים אפילו הכי קטנים שיש... כאילו לכם יש עם מי לצאת כל חמישי תחשבו על זה יש הרבה אנשים כמוני שכל היום במחשב ובלילה יוצאים לבד להליכה כדי לתת לנפש רוגע ומנוחה מרוב סבל בחיים שאתה עובר אותו ממש בלתי פוסק אפילו לרגע אחד מצומצם אין לך זמן להיות בלי פחדים וחרדות.. פשוט אני כל היום בבית בלי שום עבודה ובלי חברים פשוט החיים שלי ממש אבודים באלי כבר להגיע למנוחה ולשלוות נפש מכל הבחינות ולקבל שמח חיים כי ממש קשה לי, יש לי חרדה חברתית ואני מגמגם וזה ממש מעצבן שכל מילה אתה חייב לאתאמץ הרבה ושלא נדבר על משפט.. בגלל שיש לי בעיה בדיבור אין לי יחסי תקשורת עם בני אדם וזה מאוד מקשה עליי כמעט בכל תחומי החיים כולל עבודה או להכיר אנשים חדשים זה ממש משימה קשה בשבילי כי אני לא יודע לדבר ואני חסר בטחון עצמי - אפשר טיפים איך לשפר את החיים שלי בצורה מאוד טובה?! בבקשה תעזרו לי
שאלות קשורות