פחד מהחיים - עם כמה שזה נשמע מוזר אני ממש מפחדת מהחיים. אני מפחדת מהנצח וממה שיהיה אחרי המוות. לפעמים אני חושבת מה זה משנה איך יהיה לי בחיים אם גם ככה נמות בסוף? במצבים כאלה אני לפעמים ממש משתגעת ומתחילה לתת מכות לדברים לצרוח ולבכות. אתם יכולים לעזור לי?
אני לא פסיכולוג אבל אני יכול לעזור ולהגיד לך את הדברים הבאים:א. כעת הכל בסדר נכון? אז תרגעי! הכל בסדר!ב. אין דבר כזה נצח - מה שיקרה אחרי שתמותי יהיה בדיוק מה קרה לפני שנולדת. את זוכרת משהו מלפני שנולדת? לא, נכון...? ככה בדיוק יהיה אחרי שתמותי כלומר את תעלמי וזהו. אז תהיי רגועה. אין כלום אחרי המוות. וכמו שלא קרה לך כלום לפני שנולדת ככה לא יקרה לך כלום אחרי שתמותי.ג. לגבי מה זה משנה מה יהיה לך בחיים אם ממילא מתים. מה זאת אומרת? בטח שזה משנה! את חיה פעם אחת אז תעשי חיים ועל תחשבי על המוות פשוט תנסי להנות כמה שיותר מהחיים.ד. דבר חשוב נוסף - אל תחשבי על העתיד - תשתדלי להנות מההווה - תהני מהיום אל תחשבי על מחר - זה לא התפקיד שלנו בעולם הזה לחשוב על העתיד אנחנו צריכים להנות מהווה ולהתמקד במה שיש כעת.תני חיוך הכל בסדר! תבלי X
דבר ראשון אם יקרה שניפגש אני מבקש שכשתתחילי לצעוק ולהרביץ- עשי לי הנחה ואל תרביצי לי.ועכשיו ברצינות.הסיבה לפחד מהמוות היא שאנו חושבים על המוות כעל סוף כל החיים כפי שאנו מכירים אותם.ואם באמת איננו יודעים כלום על מה שיהיה אחר כך אנו יכולים לחשוב על התקופה שאחרי החיים בגופנו כעל לא-חיים.אך האמת שונה.יש אנשים רבים שמתו (מבחינה פייולוגית) ועוררו אותם במכות חשמל, והם מספרים סיפור מופלא על כך שחוו חווית אחרי מוות . בחוויה זו הם ראו אורות נפלאים והרגישו נהדר.ויש מדענית לקר מוח ששמה גיל בולטי טיילור שאת ההרצאה שלה את יכולה לראות ביוטיוב.גיל מספרת שקבלה יום אחד התקף שבץ מוחי וחוותה שיתוק מוחלט בפעילות מוח שמאל שלה.חלק זה אחראי על ההגיון ומה שאנו קוראים לו שכל.ממליץ שתצפי בסרטון ההרצאה שלה. לשם כך הקלידי את שמה גוגל.ההרצאה מבהירה כיצד שכל עוזר לנו להיות בפחד מתמיד כשלמעשה יש עולם יפהפה שאנו מתקשים להתחבר אליו בגלל השכל, והוא עולם הנשמה.ניתן להתחבר אליו בעזרת מוח ימין.אבל עולם זה קיים גם ללא המוח ולכן הוא זה שמחכה לנו אחרי המוות הפיזי.קחי לך שבוע אחרי הצפיה בסרטון שלה לעכל את מה שהיא אומרת בסרטון, וצפי בו אפילו פעמים אחדות. ואז, חזרי וספרי לדיון פה בשאלתך, מה עשתה לך הצפיה בסרטון של גיל בולטי טיילור.כלומר, נשמח לסייע אחרי כן לאור התובנות שתביאי עמך X
היי אנונימית,מה שאת מתארת נשמע כמו הפרעות פאניקה.הפרעת הפאניקה משתייכת למשפחת הפרעות החרדה. הפרעת פאניקה הינה תחושת פחד שכולנו המועצמת באופן משמעותי לכדי התקף עז אם כי חולף של חרדה קשה ותחושת אימה, גם במצבים לא מאיימים כלל. התקף פאניקה יכול להופיע באופן פתאומי לחלוטין בכל סיטואציה שהיא. הוא מלווה בתסמינים פיזיים לא נעימים ועלול לעלות בתדירות אפילו עד רמה שאדם הסובל ממנו יחליט להימנע לחלוטין מיציאה מהבית כדי שלא לעבור את ההתקפים המשתקים (ולפתח חרדה הנקראת “אגורפוביה“). ולכן נחשבת ההפרעה כבעלת פוטנציאל שלילי לפגוע מאוד בתפקוד יומיומי ואיכות חיים של הסובלים ממנה.חשוב לומר שישנם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים לטיפולים בהפרעה, ומעל 90% מאנשים שאובחנו וטופלו מנהלים אורח חיים רגיל ואיכותי. מאחר וההפרעה גורמת למצוקה קשה מנשוא אצל הסובלים ממנה ואף מחריפה מאוד אצל מי שלא מטפל בה, מומלץ למצוא במהרה את הטיפול המתאים לכל מטופל כדי למנוע פגיעה משמעותית בתפקודו של אדם בהתנהלות בעבודה, בחברה ובסביבתו הקרובה.ישנו טיפול פסיכותרפי המגיע מעולם הפסיכולוגיה ומטפל בעיקר בתגובה הרגשית להפרעת הפאניקה ומסייע בהתמודדות. בנוסף, ישנו טיפול תרופתי על ידי פסיכיאטר באמצעות תרופות נוגדות דיכאון או חרדה.הטיפול המומלץ ביותר הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הפועל לצמצום עד חיסול ההפרעה בשני מישורים:טיפול קוגניטיבי – הוא המישור החשיבתי. בשיחות עם המטופל מזוהים דפוסי מחשבה ואמונות פנימיות בעיתיות לגבי ההתקף כמו התחושות שהוא עומד למות או מאבד את שפיותו. מתמקדים בהחלפת המחשבות הקשות במחשבות יעילות מחוברות למציאות המסייעות להפחתת חווית האימה.טיפול התנהגותי – בליווי הטיפול הקוגניטיבי, מטופלים גם המקומות והמצבים המהווים גירוי להתפרצות ההתקפים או לפחות נתפסים כך על ידי המטופל. באופן הדרגתי מקבל המטופל כלים להתמודדות עם חשיפה למקומות או סיטואציות אלו, ובשילוב עם טכניקות הרפייה שונות הוא לומד להתמודד עם ההתקפים ולהחזיר לעצמו את השליטה בחיים.הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוכח כיעיל מבין השלושה ולפעמים מלווה בטיפול תרופתי להגברת היעילות וצמצום סבלו של המטופל.קישורים מצורפים:הפרעות פאניקהטיפול בחרדותהפרעות חרדה X
שאלות קשורות