איך מתמודדים עם תחושה שכולם מאוכזבים ממני במיוחד ההורים?- אני בתקופה נוראית, לא עובדת, מסתגרת, פניתי לעזרה וזה לא עובר, האחים שלך מתקדמים ומצליחים וגם החברים ואצלי מחמיר כבר שנתיים אלוהים שנתיים! והדמעות של הוריי פשוט לבכות כל פעם שאזכר בהם מאוכזבים

על מה הם מאוכזבים? איזה עבודה את מחפשת? תחשבי איך לצאת מזה בצורה טובה ותפעלי והלוואי שתצליחי X

נונה יקרהאני מכיר טוב מאוד את נושא ההשוואות שלי לאחרים ואיפה אני ביחס אליהם וזה משהו הרסני שרק גורם לך לשקוע עוד יותר כי את הגלגל אין להשיב העבר אינו שווה לעתיד ולכן בניסיון הבא את יכולה לצאת גדולה ולהגשים את כל מה שלא הגשמת. גם לי לקח זמן לעזוב את זה ואני לוקה בחוסר ביטחון וחרדות אז בכלל כל דבר זה מחשבה עמוקה. הבנתי שזה לא יקדם אותי להשוות ואני לפעמים חוטא. תלמדי לאהוב את עצמך ומי שאת להעריך את עצמך ולהיות פחות קשה עם עצמך. ולהתחיל להיות בתנועה כלומר עשייה ולא הסתגרות זה הפתרון הנכון ולהעז לעשות משהו שיקדם. ואני יותק קל להגיד מליישם. ייתכן וגם את לוקה בחוסר ביטחון ואז המחשבה של הורים מאוכזבים או סביבה מאוכזבת זה בעצם מחשבה שלנו כי אנחנו ביקורתיים כלפי עצמנו וחושבים שהם חושבים כמונו.ההורים שלך לא משנה מה הם ירצו בטובתך תמיד לראות אותך מאושרת והדבר האחרון שה עושים זה להשוות אותך לאחים שלך כי זה ממש לא נכון. אנא תפעלי לעבר צמיחה אישית אל תביטי לצדדים את לא בתחרות (גם את זה הבנתי גם אני לאחרונה) כל אחד בכל דבר הוא בקצב שלו.תנסי CBT ודימיון מודרך זה יעיל בשילוב פרחי באך יחד עם עשייה לקדם דברים שיעשו לך טוב.מאחל הצלחה X

שואל השאלה:מאוכזבים מזה שאני החכמה של הבית כמה ציפיות היו ממני... שנתיים הם מייחלים לילד ממני אבל אני שרויה בדיכאון ובחרדות שאני לא מצליחה לצאת מהם בכל דרך אפשרית ניסיתי אני לא מצליחה זה פשוט משתלט עלי... זה נכון שישנם ימים טובים יותר אבל בגדול כלום לא משנה בחיים שלי כאילו עצרתי את הזמן שנתיים פשוט כך.מיואשת כבר מהחיים הנוראיים שלי... X

הבנתי שכוונתך שהם מצפים ממך לנכד/ה?נונה יקרה באמת ששוב כפי שציינתי אל תתני לסביבה ללחוץ עליך כל דבר בעיתו הלחץ הוא שגורם לך להכנס לחרדה הזו תרפי תני לך להבין שאת מיוחדת בדרך שלך ולא רגילה ואת צריכה זמן לעכל דברים ודברים יקרו שיקרו ולא מתי שמכתיבים לך. אני נתקעתי שנים באותו מצב בגלל החוסר ביטחון וקבלת החלטות שזה רק פחד אחד שיש לי ועוד לא ממשתי זוגיות בגילי שמצפים ממני כבר להיות נשוי אז אני לא נח לי כאשר כולם נשואים סביבי מצד שני אם אלחץ מזה לא אצליח לצאת בחיים אז תורידי הילוך אל תתני לזה להשפיע עליך. ותעשי את השינוי בצעדים מדודים בהדרגה.נסי עוד שיטותואומץ עוד קצת אומץ.. ולא לפחד מהפחד X

שואל השאלה:תודה רבה רבה לך!בהצלחה גם לך X

כנראה את באמת חכמה. את לא ממהרת להביא ילד בשל מצבך הנפשי הנוכחי. כל הכבוד לך. קחי את כל הזמן שתדרשי לעצמך ואל תמהרי בדבר. תטפלי בעצמך קודם כי רק אז תתפני באמת לטפל באדם אחר. זה מעיד על אחריות גדולה. אין במה להתבייש. הסבירי להם שבשנים האחרונות את עוברת קשיים. שהציפיות שלהם ממך מלחיצים אותך כי את חשה שאת לא עומדת בציפיות שלהם. בקשו שישחררו אותך. יתנו לך זמן לעצמך. בלי שאלות. בלי מתי. בלי כמה זמן זה יקח. בלי למה. עליהם להבין שגם בכוחם לשנות. לא קל להרגיש שהאנשים אותם אתה הכי רוצה לרצות לא חשים מרוצים ממך. נסי לא לחשוב על איך לרצות אותם, אלא על מה יכול לגרום לך להיות מרוצה מעצמך. מה לך יעשה טוב. תתרחקי ממחשבות שליליות ותכניסי דברים חיוביים לחייך. נסי לתאר איך יראו החיים כשתצאי מהמצב בו את שרויה. אחרי שהתגברת על הכל. דמייני את עצמך במקום טוב אליו את באמת יכולה להגיע. ותגיעי. כל אדם יש לו את הזמן שלו. לא כולנו נולדנו באותו יום ולא באותה השעה. X

תמיד יהיו לנו תקופות טובות בחיים וקשות בחיים.אולי עכשיו את נמצאת בתקופה קשה בחיים שלך, אבל הגיע הזמן שתחליטי לקום על הרגליים ולא לשבת בדיכאון בבית. דיכאון רוב הפעמים נובע מאי עשיית דברים וניצול הזמן לדברים חשובים. תתחילי להעסיק את עצמך, תחפשי עבודות, תצאי עם חברייך וחברותייך, ואל תפסיקי עד שתמצאי עבודה.אני בטוחה שאת בחורה מוכשרת, אולי עכשיו קצת קשה לך למצוא עבודה ואת סוג בתקופה של דיכאון, אבל תתגברי על זה! תאמיני בעצמך יותר! אם כמה פעמים לא הצלחת בעבודה מסויימת זה מה שייאש אותך? או אם לא מצאת עבודה או אם לא קיבלו אותך בגלל זה תוותרי? לא! תקומי על הרגליים ותחפשי עבודה, לא משנה איפה, אני אומרת לך שבסופו של דבר, את תימצאי ותעבדי ותשכחי מתקופת הדיכאון.אבל באמת שהכי חשוב שתעסיקי את עצמך עכשיו ותצאי מהדיכאון, אל תשבי בבית- פשוט תעשי דברים במקום!מקווה שעזרתי (: שיהיה לך המון בהצלחה! X

שואל השאלה:קודם כל תודה לכולם...דבר שני החלטתי שאם יש לי קושי להתחיל עבודה בחוץ מהחשש לחרדותאני אעבוד מהבית... כרגע אני מתחילה לחפש מה אפשר להגיד למעסיק? הקורות חיים שלי כל כך מלאים בעבודות טובות (אחת מהן אפילו בניהול)... מה אפשר להגיד? למה אני רוצה לעבוד מהבית? X

ראיתי את המשפט הזה בסרט מצויר:משפחה זה דבר שמעניק הרבה כוח. אבל לפעמים משפחה זה נטל.ומאז המשפט הזה חקוק אצלי.משפחה צריכה לתמוך, לעזור, לחזק-אצלך נראה שהמפחה לא יודעת איך להביע את האהבה שלכם כלפיך-והם עושים זאת בצורה פוגעת. במקרה שלך המשפחה היא נטל. אכזבה הזאת שהם חשים היא נטל עליך. ובאיזה זכות הם חשים אכזבה? אילו החיים שלך! רק לך מותר להתאכזב מהם! ולא לאף אחד אחר!אני מבינה לגמרי את ההסתגרות וכדור השלג שנכנסת אליו-אי עבודה- להיות סגורה- לשמוע האשמות -ושוב פעם... עזבי את כולם, אחים אחיות סבים סבתות- תחשבי מה את מצפה מעצמך בשנה הקרובה- מה את רוצה לא משנה כמה אחרים יהיו לא מרוצים מהבחירה שלך.ואז תפעלי להשגת המטרה. כל יופם פעולה קטנה שתקדם אותך למטרה.אני בטוחה שהיו לך תקופות טובות ואת יודעת איך להניע את עצמך ולפעול... רק עכשיו נכנסת למין עצבות ובאסה שגודלים וגודלים... X

חשיבה חיוביתאתר מקסים שלימד אותי ועזר לי רבות.http://www.derech.net/thinkgood_say.htmקישורים מצורפים:חשיבה חיוביות X

עצם זה שאמרת שאת לא רוצה להביא ילד עכשיו במצב הזה, מראה כמה חכמה ושקולה את..הכל יסתדר! אל תדאגי! יש תקופות כאלו!ואל תשווי את עצמך לאחרים, תסמכי על עצמך! X

תנסי את הרעיון הבא.כל יום תצאי להליכה של חצי שעה עד שעה. רצוי בשעות של שמש.זה ייתן לך אנרגיה ואותה תוכלי להפנות אחר כך לחיפוש עבודה, לסידורים בבית, וכו.את צריכה פשוט להיות בתנועה וזה מסוג הדברים שיעזרו לך להתחיל. X

שאלות קשורות